משפחה, חברים, שוחרי הפומליות והתפוזים האורגניים, שלום וברכה, הבשורה הטובה לקראת שבת הקרובה שמזג האוויר יהיה נוח ואפילו חם מהרגיל בעונה זו של השנה. הגשמים שירדו בימים האחרונים באזור הפרדס היו קלים ומלבד קצת בוץ אין שלוליות שמונעות ממי שירצה לקטוף לבחור את העץ המתאים ואת הפירות שיחמדו לקטוף ולהניח בקרטון. גם בשבת זו 15.2.2025 הפרדס יהיה פתוח לקהל הרחב בין השעות 10:00-13:00 כולם מוזמנים. ביום חמישי 13.2.2025 נציין את ט"ו בשבט שהוא ראש השנה לאילן, ראש השנה היהודי למניין שנות פירות האילן בארץ ישראל. אני מניח שלא כולם יודעים איך הוסב שמו של תפוח הזהב לתפוז? בתחילת המאה העשרים, בראשית ההתיישבות בארץ, נחשפו ראשוני המתיישבים לתפוח הזהב – זה היה השם המקובל באותם ימים. שם זה נשאל מן הפסוק בספר משלי: "תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף", שבו מדובר בתפוחים העשויים זהב ממש. ואיך הפך תפוח הזהב לתפוז? זה קרה בשנת 1932: הבלשן יצחק אבינרי סבר כי אם אפשר לקצר "מורה שעות" לשָׁעון ו"עט עופרת" לעיפרון, אפשר לשנות גם את הצירוף "תפוח זהב" למילה אחת: תַּפּוּז – על פי ראשי התיבות של הצירוף. קמו גדולי המדקדקים והתנגדו ליצירה החדשה, ואף דרשו בתוקף מעורכי העיתונים שֶׁידחו את ה"חידוש הנועז" – מן הטעם ששמות המורכבים משתי מילים מעטים בעברית המקראית. כשנתבקש שאול טשרניחובסקי לחוות את דעתו על המילה תַּפּוּז, כינה אותה "בוֹלשביזמים בשפה". לשמחת רבים גבר התפוז על מתנגדיו, וחיים נחמן ביאליק אף חידש מן התפוּז את שם הצבע תָּפֹז – גוון צהוב־כתום, גוֹן התפוּז. בילוי בפרדס מרים ומרדכי מהווה שיעור מאלף לדור הצעיר ללמוד את נפלאות הטבע, ולפתח את הקשר והאהבה לחקלאות, לאדמה ולמולדת. הערה – אם משהו מעוניין שאסיר אותו מרשימת התפוצה שיודיע לי. להתראות בפרדס, יגאל מילוא